בן מאיר ופניה. נולד ביום כ"ה בניסן תש"ב (12.4.1942) בעיר סטרבופול אשר ברוסיה; זה היה בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. אביו, שגויס לצבא האדום נפל בקרבות ובגיל שנתיים נתייתם ראובן. אמו האלמנה עבדה קשה כדי למצוא את פרנסתה עד שבשנת 1946 נסעה לפולין. שנה אחת הספיק ללמוד בבית ספר פולני ובשנת 1950 עלה לארץ עם אמו. חבלי הקליטה היו קשים והאם לא חסכה כל מאמץ מלתת חינוך לבנה עד שסיים בהצלחה את בית הספר היסודי על שם ארלוזורוב בחדרה. בשל אהבתו למכניקה, שהתעוררה בו עוד מקטנותו, נמשך ללמוד בבית הספר מקצועי והתמסר ללימודים בכל לבו. הוא עבד כדי לעזור במימון לימודיו. בכל אשר הכירו אותו אהבוהו על חריצותו, על המשמעת הפנימית שהיתה טבועה בו, על הכבוד שרחש לכל אדם ועל כיבוד הורים ומורים. הוא היה מכונאי ועבד במקצוע זה; עד ליום נישואיו היה מוסר את משכורתו כולה להוריו. בית נאה ומסודר הקים לו קרוב לבית הוריו וזה היה קן אהבה חם ודוגמא לאושר משפחתי. גויס לצה"ל ולאחר מכן חתם לצבא הקבע אבל ביום ה' באלול תשכ"ז (10.9.1967) מת במחלתו. הניח אשה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחדרה.